It's only fair to share...Share on LinkedIn0Share on Facebook0Tweet about this on Twitter0Share on Google+0

Rabbi Moshe Landa – Brakol Bird 1

The Battle of the Brakel Bird
The Brakel Bird

כ”ק וכ”ג האדמו”ר מוהרר”א שליט”א מסאטמר
שלו’ ורוב ברכה.
אקרא בקול גדול אוי מה הי’ לנו. דורות לא עלה על דעת הבע”ד להכשיל יהודים יראים ושלמים המהדרים
ונזהרים לאכול כשר ומהודר. גם הזקן וכסיל הבין היטב שאי אפשר להכשיל יהודים כאלו, במאכלות אסורות,
עופות טמאים וכדו’ ר”ל
ואילו בעת הזאת החליט להתלבש גם על כאלו שמוסרים נפשם על כשרות בהידור ולהכשילם ר”ל.
זה כבר כעשרים שנה, אשר החלו לערער על העופות ששוחטים בארץ, שאין להם מסורת ולא התענינו כלל איך
נותנים הכשר לעופות והאם נותני ההכשר גם הם יודעים שיש סימן פ”ב בשו”ע. כאשר הוכיחו להם דלא ידעי
מאי דקא אמרי, לא חששו לכתוב פלפולים נגד המפורש במחבר בשו”ע וכדו’.
כתוצאה מערעורים אלו, החליטו בסוד לפני ב’ או ג’ שנים, להביא עופות חדשים אשר לא ידעום אבותינו
ולהתחיל מסורת חדשה ונפתחה הדרך לפני הבע”ד ר”ל . כשם שהביאו העופות כאן בא”י הביאו בארה”ב
ובצרפת. הם אומרים בפירוש כי חדלה מסורת בישראל ולכן חייבים ליצור מסורת חדשה ואם אין מסורת
בישראל ימצאו מסורת אצל הגוים והביאו עופות אשר אומרים בשם הגוי שעופת אלו לא נשתנו מאז מתן תורה.
לא בדקו האם דברי הגוי אמת ובודאי לא יודעים לבדוק האם אין עופות אלו מן העופות הטמאים או אולי נתערבו
בהם עופות טמאים. ובפרט בימינו אשר רבו הדרכים לבדוק ולמצוא מהנעשה רבות בשנים וכמו שיתבאר להלן.
על כגון דא אין מלים להסביר ורק לצעוק אוי מה הי’ לנו.
בכל השנים לא פרסמנו איך היתה המסורת ואיך נתנו הכשר על העופות. כיון שידוע שהמתעקשים להטיל פסול
וחסרון, ימצאו דרכיהם, )וכמבואר בשו”ת תולדות יצחק, קאמארנא, קונטרס דרך נשר סי’ ג”(
אך בראותי המצב ודרכי הבע”ד. החלטתי לא עוד עת לחשות. מי יודע אם לא כל מיני הכשרים אשר הכשילו את
הציבור, הם אשר הביאו המצב הנורא הזה.
בתחילה כאשר תושבי חו”ל הגיעו ארצה מחו”ל התחילו להשתמש בעופות שגידלו הערבים ואשר כולם הכירו
את העופות שאכלו אותם גם בחו”ל.
אחר שנת תשי”ב-תשט”ו, התחילה התפתחות של טיפוח עופות בארץ, הי’ יהודי חרדי שרצה להקים חות טיפוח
עופות. היו מפעלים בחו”ל אשר טיפחו אפרוחים. היו צריכים לברר על עופות עם מסורת. הגענו לבית שחיטה
של סטמר שהיו בקשר עם חברת “אנטרפ” אשר טיפחו אפרוחים. נתברר על עוף המכונה “קורניש אדום” ועוף
“קורניש לבן” שיש להם מסורת, עוף “ליגורן לבן” שיש לו מסורת וכן עוף המכונה “פלימוט רוק ” שיש לו מסורת.
מצירוף עוף המכונה “פלימוט רוק” עוף עם מסורת. עם הקורניש הלבן שיש לו מסורת הגיעו האפרוחים ארצה או
הביצים לטיפוח אפרוחים. מאז ועד היום האפרוחים שנקנים בארץ הם מהזוג הזהץ אמנם לא מאותו מפעל אשר
כבר לא קיים אבל מאותו צירוף. כל המומחים יודעים להכיר את התרכובת הזאת. אין שום הכלאה אחרת
לאפרוחים
אני יודע שמוציאים לעז על תערובת גנים. גם מוצאי הלעז יודעים היטב שעדיין אין חשש כזה. כל החידושים של
שיטת הגנטיקה היא בתחילת הדרך ולדעת כל המומחים לפחות יקח עוד חמש שנים עד שיוכלו להשתמש
בשיטת הגנטיקה ואולי עוד יותר.בפרט לגבי העופות הטמאים עדיין לא נחקרו נושאי הגנטיקה וממילא אי אפשר
להשתמש בה. הם מקדימים לחקור את השטחים שיש בהם יותר ענין. בע”ה ידונו הרבנים בשאלות שיבואו.
בדרך אגב, יש כאן כמה מומחים אשר עוסקים בשיטת הגנטיקה בזרעים ובבעלי חיים והם אומרים שבכלל אי
אפשר לערב גנים בין שני מינם
2
אלו שהביאו העוף החדש השתמשו בו רק כנקבה ואילו הזכר לקחו את ה”קורניש” שמשתמשים בעופות כאן
ואשר עליו הם מערערים על המסורת שלו, כדי לקבל צבע לבן לנוצות וכבר עומדים בדור הרביעי וסומכין
על “אין חוששין לזרע האב” שזה לא רק דיעבד אלא מחלוקת בהלכה וזה מעשה ישראל ולא מעשה גוי ! והוא
ממש נגד פסק החתם סופר המובא בפתחי תשובה. אשר כאשר נתערבו זכרים שאין להם מסורת ברוב זכרים
כשרים והאפרוחים שנולדו מעורבים והכשיר החת”ס בתנאי שלא ניכר שום שינוי באפרוחים מצד זרע האב דכיון
שהאב לא השפיע כלל אין חוששין לזרע האב. אילו בדידן צבע הנוצות נשתנו מצד זרע האב ובכל זאת רוצים
לסמוך שאין חוששין לזרע האב. וכל זה נעשה בסוד. האין יד הבע”ד באמצע? ידוע לי אשר כבר חזרו
על התהליך ד’ פעמים. כלומר ולד התערובת של הקורניש הלבן והברקאל עירבו אותו שוב עם ברקאל וולדם
ערבבו שוב עם ברקל כדי לקבל צבע לבן
א. שמעתי משוחטים שלמדו שחיטה לפני 03 שנה ויותר, כי בארה”ב יש שם משחטות שלמות אשר שוחטים שם
עופות ללא מסורת כלל בגלל רבאי’ס שהנהיגו קולות. ולכן השוחטים החרדים לדבר ה’ מזהירים את תלמידיהם
להזהר מעופות טמאים וממילא בקיאותם בארה”ב בעופות טמאים יותר ממקומות אחרים. שוחטים בעולם
יודעים איזו עופות שוחטים אבל בדרך כלל אינם מכירים את הטמאים. אחרת הדבר בארה”ב.
ב. גם ידוע הנאמר בגמ’ נאמן הצייד לומר עוף זה התיר לי רבי הצייד וכתב הש”ך, אבל אינו נאמן לומר
עוף זה התיר לי רבי החכם.
ג. והנה גברא רבא המבקש עילום שמו, ירד לעומק הבירור בענין העוף המדובר המכונה “ברקאל” הן בהלכה
ובספרי שו”ת והן להבדיל אלף הבדלות בספרות המומחים ופרסומיהם לפני שנים על הסטורית העוף הזה. הוא
שלח ממצאיו להרה”ג מוהר”ר שמואל ברנדסדורפר והרר”ש העבירם אלי. בחסדי השי”ת זיכנו בפרי עמלו.
לפני מאה ושלשים וחמש שנים פרסמו כי ההעדפה בעוף ה”ברקאל” היא בגלל הביצים העגולות שהוא מטיל.
ומסבירים מעלת הביצים העגולות כי החלמון שלהם גדול בשליש או רבע מביצים שהם כד חד, ואף מסבירים
שעיסה שצריך לה 81 ביצים עגולות של ה”ברקאל” , בביצים כד וחד יצטרכו 42 ביצים. ויאלצו להשתמש
בחלמונים בלבד. לא הצלחלתי לראות הביצים שלהם כי שומרים על סודות. גם לא רצו שאגיע ללול העופות
לראותם והגעתי ללא הסכמה ואז נאלצו לפתוח לי. יתכן שאחרי שערבו את הזכר של הפטם שלנו שהוא הזן
הנקרא “קורניש” כנ”ל, נשתנו הביצים לכד חד )כי כידוע מכרו כאן ביצים של העוף המיובא ואיני מאמין שאפשר
הי’ למכור ביצים עגולות כד וכד( אבל הביצים של ה”ברקאל” כאשר שניהם הם מאותו המין זכר ונקבה, הן
עגולות. תוך כדי כתיבה הביאו לי ידיעה כי פגשו את המוכר של הביצים ושאלו אותו האם הביצים היו רגילות או
משונות. וענה הי’ חלק היון משונות וחלק רגילות ושאלתי שיש ביצים משונות וענו לי שכיון שרק חלק משונה זה
בסדר. בדרכ”ת סי’ פ”ב סק”ו הביא מצ”צ הראשון ששמע שיש אווזות שיש להם סימן טומאה דהיינו שאין
ביצים שלהם כשאר ביצים שראשן אחד כד ואחד חד צריך להזהר שלא לאכול מאלו האווזות. עוד כתב שם
בדרכ”ת, שוב ראיתי דאתי ליד הספר כו”פ עם הגהות כת”י של הגאון בית מאיר ז”ל וראיתי שכתב הגאון
בעל בית מאיר בענין זה בגליון בסוף הקונטרס פני נשר וז”ל ומכ”ש אם נודע שמין זה, אף
רק איזה מהם, הטילו ביצים בסימני טומאה בלי ספק הם אסורים כחזיר !
ד. עוד הביא לנו נספח משנת 8032 שאז כינו את העוף “ברקאל החדש” כי הרכיבו אותו עם עוף
הנקרא “סיברייט” , עוף שאין לו שום מסורת. ה”סיברייט” מטיל ביצים קטנות כביצי יונה. ובספר
תולדות יצחק מקאמארנא בספר דרך נשר סי’ ג’ עמוד קי”ד שנשאל על תרנגולים צעירים שמטילים
ביצים בגודל ביצי יונים והשיב שהם טמאים !
בנוסף לזה יש ספרות על כמה הכלאות שהברקאל עבר במשך השנים אחרי 8032 ושמות העופות שהוכלאו בו
ורחוק מאד לומר שזה העוף הכשר מדור דור.
מבואר בפמ”ג שפ”ד סק”ב, שבמקום שיש מסורת לאיסור לא תועיל שום מסורת להיתר ואפי’ מאה
עדים.
והנה העיד השו”ב בערקוביץ כי לפני כ-43 שנה אמר לו חברו , שוחט מבוגר שהעוף הזה “ברקאל” מקובל כעוף
טמא. וכן שמעתי בטלפון מכ”ק שליט”א בשם שני שוחטים ותיקים, שהעוף הזה מקובל כעוף טמא.
גם ידוע אשר גדולי עולם חששו מצבע כעין שחרות במקור ושינוי בצבע הרגלים. בעיני ראיתי שיש שחרות
במקור וצבע הרגליים. מאמי ע”ה שצעתי בילדותי כי רגלי העופות היו צהובים וכאן מביאים לנו עופות אשר
רגליהם בגוון שחור או אפור ואמרים אין צורך במסורת, הן הן העופות.
3
גם מופיע בז’ורנל של שנת תרע”ד שהיתה הכלאה ב” ברקאל” עוף המכונה קוצ’ין אשר ידוע שאין לו מסורת,
והיתה תוצאה במראה הביצים.
ידוע לי שבתורכיה שוחטים העופות האלו וגם ביררתי על כשרות השוחט שם שאומר מי שלימדו מלאכת השחיטה
הי’ שוחט אותם הנקבות בלבד כי הזכרים קשה לאכלם ובישולם קשה. מ”מ אין ידוע מתי התחילו לשחוט עופות
אלו ואיזה תלמידי חכמים היו שם שיכלו לקבוע מסורת. זה שלפני מאה וחמשים שנה הי’ שם הגאון בעל חקרי
לב עדיין לא אומר לנו שאז שחטו העוף הזה. הרי יתכן שלפני כמה עשרות שנים או בזמן מלחמת העולם השניה
ומבלי ת”ח התחילו לשחוט ועתה נאמר שיש שם מסורת ובפרט כאשר בארה”ב אומרים בפירוש שהוא מקובל
כעוף טמא.
גם, היום כ”ב מנ”א ביקרתי בלול ונסינו להעמיד תרנגולים ע”ג מוט כמבואר בשו”ע ויש לי 0 תמונות איך הוא
חולק רגליו. וכבר העידו כבר רבנים מעיה”ק ירושלים שהעוף הזה חולק אצבעותיו !
ולסיכום הדברים יאמר:
א. אנו שאין אנו בקיאין בעופות הטמאים המפורשים בתורה ובשמותיהן אין אנו אוכלים עוף אלא במסורת.
ב. העופות הנשחטים בארצנו והנקראים עופות פטם, כשרותן במסורת ממש ואין עליהם שום מקום
לערעור.
ג. הכתוב בקונטרס מסורת העופות, כי אמנם העוף “ברקאל” אין לו מסורת ואין שום עדות של מסורת עליו
אלא שהוא התרנגול הפשוט שאכלו בכל תפוצות ישראל אינו מקובל כלל כאשר שוחטים אינם יודעים
ואינם מכירים את העוף ששחטו בכל תפוצות ישראל. דברים אלו הם נגד יסוד אמונתנו ,שהתורה הזאת
לא תהי’ מוחלפת.
ד. העוף המכונה “ברקאל” שהביאו לכאן ולארה”ב ולצרפת איננו יודעים על מסורת, להיפך אנו יודעים
שהי’ מטיל ביצים שהם כד וכד והוא סימן טומאה. אנו יודעים שהגויים, כמסיח לפי תומו לפני מאה
ושבעים ושלש שנים ) הרבה שנים לפני שהוקמה החברה של גוים “נאמנים” ששומרת על העוף מהכלאה
ועל סמך דבריהם הביאו העופות( כבר כינו אותו “ברקאל החדש” בגלל שהכליאו בו עוף טמא כנ”ל. גם
הוא חולק אצבעותיו הרי מכל צד ופינה אין מקום לויכוח שהוא עוף טמא.
הדבר הקשה מכל, שהנושא הוא בעיקרי האמונה ומי יודע מה יביאו עלינו.
חייבים לקרוא לציבור להרבות תפילה ובקשה ולעורר רחמים רבים. והשי”ת
ישמרנו ויצילנו מן השעות הקשות וירחם על עמו ישראל.
ואל הנגידים אשר השקיעו ממון רב בענין וזה למעלה משנתיים ששמרו הכל בסוד כמוס. ברצוני לומר אני מבין
היטב שהפסד ממון הוא כאב גדול. גם אני כואב את כאבכם . אך בכל זאת אומר כי אתם צריכים לעשות סעודת
הודאה על אשר נצלתם ברגע האחרון מלהביא מכשול עצום לבית ישראל. כי איך תוכלו לעמוד בדין על האכלת
טריפות לאלפים ורבבות ואין לאל ידכם להפסיק המכשלה. הקב”ה ימלא חסרונכם ותחשב לכם המחשבה
שהיתה אצלכם בטעות תחשב לכם לטובה כי לטובה כוונתכם ותקבלו שכר על הפרישה, אלף פעמים ככה.
ותתברכו בשנה טובה ומתוקה, כתיבה וחתימה טובה.
ולכבוד קדושתו וגאונו העומד בפרץ, אומר כבר הי’ לעולמים בימי הגאון החסיד מקאמארנא כמבואר בספר
תולדות יצחק בקונטרס פני נשר סי’ג’ ועל מנהיגי ישראל לעורר רחמים להצלת המצב.
בכל הכבוד הראוי ובברכת כוח”ט
משה יהודא ליב לנדא
רב אב”ד דבני ברקב

Rabbi Yecheskel Kaplan  (In responce to letter of Rabbi Moshe Landa

ןיחזקאל הכה קפל
רב השחיטה
אברכי
“כולל “א”חזו
בני ברק

Yechezkel Kaplan
Rav HaSchita
ChazonIsh Kollel Avreichem
Brak Bnei
Fax: 03-5109-870
ד”בס
אל מעלת כבוד הרב המפורס ר’ משה י . ל. לנדא שליט א” רב העיר בני ברק יצ ו”
שלו’ וברכה וכ ס”טו
ראיתי מכתבו בעני העופות הנקראי בראקל “ע[ ש גידול באזור בראקל שבבלגי , ]’ ומאחר שאני מכיר העני
מהצד השני ולפו ריהטא ישנ כמה וכמה דברי שלא הבנתי במה שכתב הנני להציע לפני כבודו, אולי יואיל להשכיל
אותו להבי .
א) תחילת דבריו כתב, אקרא בקול גדול אוי מה הי’ לנו עכ , ל” ויש לי שאלה ראשונה מאד פשוטה שאינני מצליח
להבי למה לפני שקורא בקול גדול לא הסכי או אנשיו לא הסכימו לשמוע את הצד השני הרי סו! סו! בי הרבני
שסוברי שצריכי לתק עני המסורת וסוברי שהבראקל הוא הוא העו! שהי’ נאכל ע”י כל ישראל בכל מושבות
נמצאי גדולי ההוראה של ע ישראל ומה יותר פשוט מאשר לשמוע מה שבפיה, ושלחני אליכ כמה וכמה פעמי
שתשמעו ג צד שני ולא הסכימו , ולאחר שהשמש לא הסכי שלחתי אלי” את דודי גיס” הרה ג ” משה חיי כה שליט”א
וענו שאתה לא מרגיש טוב, ואח”כ אמר הרה”ח ר’ אליעזר יודקובסקי למזכיר של” הר #”כ’ שהיתכ שכשדני על
מרפסת יושבי כמה פעמי שומעי את ב’ הצדדי ובעני כזה אי” אפשר להעלות על הדעת להביע דיעה בלא לשמוע
את הצד השני אפשר ואולי יש לה איזה דבר קט שעדיי לא שמעת, וזהו הדבר הראשו שלא אוכל להבי בשו אופ
אולי יבינני .
) ב מה דכתב וזה לשונו ” : זה כבר כעשרי שנה אשר החלו לערער על העופות ששוחטי באר# שאי לה מסורת
ולא התעניינו כלל אי” נותני הכשר לעופות והא נותני ההכשר ג ה יודעי שיש סימ פ”ב בשו , ע” כאשר הוכיח לה
דלא ידעי מאי דקא אמרי, לא חששו לכתוב פלפולי נגד המפורש במחבר בשו”ע וכדו’ .”ל”עכ
כמדומני שטענה זו יכולני לתר# לו להנחת דעתו כי הנה מי שעורר עני החשש של עופות בלא מסורת בעופות
הנאכלי הי’ רבינו הגדול גאו ישראל בעל שבט הלוי זצוק , ל” ויש לתר# הטע למה הביע דיעה במקו שידע שכבודו
ממונה על הכשרות בעירנו ולא חשש שיהא זה פגיעה בכבודו של הממונה על הכשרות, הוא מחמת שראה בזה שאלה
כללית הנוגעת לכל כלל ישראל ולא כעני פרטי של עירינו בני ברק אשר בעני פרטי בב”ב מסתמא שהי’ פונה לממונה
על הכשרות בעיר א, בל מתו” שראה העני כשאלה כללית פרס דעתו ברבי ללא חשש, ולמה הדבר דומה שכמו שכותב
תשובות בעניני מקוואות ולא יבואו אליו בטענה למה אינו פונה לממונה על המקוואות בעיר כיו שזה תשובה כללית
להלכה, ופשוט .
) ג וממשי” עוד וכותב כתוצאה מערעורי אלו עכ , ל” יש לי להעיר שזה לא הי’ עירעורי בלבד אלא תשובה שכתב
רבינו הגדול בעל שבט הלוי זצוק , ל” וכ” ג דעתו של הגאו גאב”ד ירושלי שליט , א” וכ” ג דעתו של גדול ההוראה
הגר נ” קרלי# שליט”א כידוע, שה ג’ עמודי עול .
) ד עוד כתב: “החליטו בסוד לפני ב’ או ג’ שני להביא עופות חדשי אשר לא ידעו אבותינו , ” הנה יראה כבודו
אי” שטעה בידיעת המציאות וחבל מאוד שלא הסכי לשמוע את הצד השני קוד כתיבת מכתבו והי’ יודע המציאות
לאשורו לפני שיכתוב. ואספר גופא דעובדא, עופות הבראקל הובאו לאר# אז בתקופה ההוא לפני כעשרי שנה והובאו
לפני מרנ ורבנ השבט הלוי “זצ ל והגר נ” קרלי# שליט”א והעידו שה ה העופות שבמסורת שאכלו בכל תפוצות
ישראל כמו שמבואר בקונטרס “מסורת טהרת עופות” אלא שהגידול הי’ שלא כנצר” ע”פ החוק ונתבטל גידול, ועכשיו
לפני כמה שני שוב הביאו בגידול חוקי, וכבר מאז כלפני עשרי שנה שעוד היו הרבה אנשי שזכרו התרנגולי מלפני
מלחמת העול ואכלו אלו העופות, ועכשיו שבחסדי שמי נעשה אפשרות לגדל כא בגידול חוקי מתרבי ב”ה
המשתמשי בה מאד .
ה) עוד כתב: “עופות אשר לא ידעו אבותינו , ” וג זה לא הבנתי שהרי רבותינו הגדולי מאורי הדור מעידי שרק
ה ה העופות שאכלו אבותינו וכל השוחטי כול שמלפני חמשי שנה כותבי [והדבר מוסרט ואי”ה נפרס הסרט]
שרק אלו העופות היו נאכלי בכל תפוצות ישראל ולמה אומר שה עופות אשר לא ידעו אבותינו הרי ההיפ” הוא הנכו
שהעופות מבתי החרושת לא אכלו אבותינו וצרי” לדו על כשרות אבל העופות האלו שאכלו בכל תפוצות ישראל
יעידו וידעו אבותינו .
) ו עוד כתב וז ל” “: ה אומרי [מרנ השבט הלוי וגאב”ד ירושלי והגר נ” קרלי# וכל השוחטי הזקני] בפירוש
שחדלה מסורת בישראל ולכ חייבי ליצור מסורת חדשה וא אי מסורת בישראל ימצאו מסורת אצל הגויי ” כמדומה
שלא דק להבי היטיב עני של מסורת על עופות הנצר” ע”פ שולח ערו” שבאמת אי העני כמו שחושב כבודו שצרי”
לדעת שאכלו ע ישראל עופות האלו עצמ או אבות ואמותיה אלא שצרי” לדעת שעופות בצורה זו שנראי כ”
אכלו ע ישראל ואסביר במשל שכידוע הבעל ש הק’ ותלמידיו היו הולכי הרבה בדרכי והיו ג מרבותינו הקדושי
שקבלו גלות על עצמ והיו הולכי ממקו למקו להשיב לב בני לאבינו שבשמי ולא יצוייר שהיו באי לעיר
ב
ולמקו שלא דרכה ש רגל ישראל מעול וכידוע שלפעמי היו לוקחי את שוחט מובהק ישחט לה בדרכי והדבר
פשוט וכ” נהגו כל ישראל שלוקחי עופות אצל הגויי ובודקי שצורתת תהא כצורת העופות שהיו נאכלי במקו
הישוב של ישראל ושוחטי ואוכלי העופות בלא שו פקפוק וחשש ופשוט, והרי זהו בדיוק הדבר שעשו בעו! הבראקל
שדקדקו היטיב ע”פ גדולי הדור שאלו ה העופות בצורה כזאת שאכלו בכל תפוצות ישראל והביאו כדי להחזיר
עטרה ליושנה ומה מקו להסתפק בזה ולבוא בטענה שלקחו תרנגולי אצל הגויי כמו שנתפרס .
) ז עוד כתב לא בדקו הא דברי הגוי אמת ובודאי לא יודעי לבדוק הא דברי הוא אמת ובודאי לא יודעי לבדוק
הא אי עופות אלו מהעופות הטמאי עכ ול, ל” א נוכל להבי דבריו שכתב נתברר ונתפרס ברבי שה ה העופות
שאכלו כל ישראל במושבות וה התרנגולי הרגלי שגדלו בחצירות ונאכלי ללא שו חשש ופקפוק והאי” יאמר
כבודו שלא יודעי לבדוק הא אי עופות אלו מהעופות הטמאי הלא רבותינו הגדולי מעידי שה ה התרנגולי
שאכלו, וג כל השוחטי כמו שנתפרס .
ח) עוד כתב “: או אולי נתערבו בה עופות טמאי ” , ל”עכ ולא אבי למה נסתפק בזה שאולי לא ביררו, דבודאי
ביררו וביררו, שהרי בדקו כל העופות הרגילי בעול והמסקנא היתה שעל עופות אלו אי צרי” לחשוש שמא נתערבו
בה עופות בלא מסורת כמבואר בארוכה בקונטרס מסורת טהרת עופות שמלבד רבותינו מרנ השבט הלוי והגר נ” קרלי#
ששלחו שלוחי נאמני לברר העני , שלחו ג רבני ועד השחיטה הגרש”י הירש והגר א” ברנסדורפר שליט א” והגאב ד”
שליט”א משגיחי נאמני לברר העני היטיב היטיב שיהא ללא שו חשש .
ט) עוד כתב ובפרט בימינו אשר רבו הדרכי לבדוק ולמצוא וכו’, פשוט ופשיטא וכ” הי’ מעשה שבדקו בכל
הדרכי והביאו הדברי לפני גדולי הדור ומסקנת כתובה בכתב ע”י גדולי ההוראה שאלו ה העופות שבמסורת טהרה
ללא חשש תערובות אבל מי שהביא הדברי לפני כבודו נשתבש הרבה בהבנת מה שכתוב בכתבי הגויי כמו שיתבאר
“אי ה להל [ולא שצרי” לקבל דברי הגויי וכבר נתבאר בקונטרס ‘מסורת טהרת עופות’ עני קבלת דברי הגוי בארוכה ].
) י עוד כתב, בכל השני לא פרסמנו אי” היתה המסורת ואי” נתנו הכשר על העופות וכו’ וכותב עוד בתחילה כאשר
תושבי חו”ל הגיעו ארצה מחו ל” התחילו להשתמש בעופות שגידלו הערבי ואשר כול הכירו את העופות שאכלו אות
ג בחו ל” , כא כתב דבר נכו וזהו הדבר שדיברנו שכל שרואי שצורת העו! הוא כצורת העו! שאכלו בנ”י זהו
המסורת, וכ ג העו! מאיזור הבראקל הוא כצורת העו! שאכלו בנ”י תמיד כמו שנתבאר .
) יא עוד כתב: “אחר שנת תשי”ב תשט”ו התחילה התפתחות של טיפוח עופות באר# ‘ הי, יהודי חרדי שרצה להקי
חות טיפוח עופות, היו מפעלי בחו”ל אשר טיפחו אפרוחי היו צריכי לברר על עופות ע מסורת , הגענו לבית שחיטה
של סטמר שהיו בקשר ע חברת ‘אנט ‘ בפ אשר טיפחו אפרוחי נתברר על עו! המכונה קורניש אדו ועו! קורניש לב
שיש לה מסורת” . ל”עכ הנה כתב כא כמה דברי ומפי כמה אנשי ‘ א , מפי יוסי כ”# בחמד שכשאביו הביא העופות
מארה , ב” שאל אביו את ר ב המושב על העופות ואמר שיש לה מסורת ולא עלה על הדעת שחושב לסמו” עליו כלל
כידוע ‘ב , שביקרו בקהילת סאטמר וראו שג ה שחטו את הקורניש% רוק [בכל השחיטות ולא רק בסאטמר שחטו את
הקורניש% רוק ומסתמא נקט סאטמר מחמת טעותו שחשב שמי שדיבר אתו הוא כ”ק אדמו”ר מסאטמר שליט”א אבל
נתפרס שזה הי’ אבדק ק” נירברטור ולא כ”ק אדמו”ר מסטמר שליט”א אבל אי בזה נפקא מינה כי בכל השחיטות שחטו
את הקורניש% רוק ולא נדע הא מה שנתפרס הוא הנכו או מה שחשב כבודו ואי בזה נ מ” ] והנה דבר זה ידוע ומפורס
שהעופות התעשיתיי ה מכלוא של זכר שנקרא ‘קורניש ‘ ונקיבה שנקרא ‘ ‘רוק אלא שבשעתו לא הי’ ידוע מהו מקורו
של הקורניש ועכשיו שכל הידע נמצא בהישג יד ונודע שהקורניש הוא יצור שיצרוהו מהכלאה של מספר עופות קרב
מהמזרח הרחוק , סוברי גדולי הדור שאע”פ שכבר אכלוהו עשרות בשני זה לא נקרא מסורת שראינו מאות בשני בכל
חצירות ישראל שאינו דורס, אבל הקורניש לא גדל בחצרות ישראל, ולקחוהו מבתי החרושת ונמצא שאי לו שו מסורת
כלל ולכ אי לו מסורת כלל [, ויש עוד חששות גדולות על העופות של בתי החרושת כמו שנתפרס כבר בקונטרס מסורת
טהרת עופות ].
) ב”י מה שכתב על עני השתלת גני, הדבר נכו הוא שהמדובר מהכלאות טבעיות או בהזרעה מלאכותית והגאו
הגדול ר’ אברה בער ליטמנווי# שליט”א שנשלח ע י ” העדה החרדית לברר העני הגיע למסקנא שמדובר בהכלאה רגילה
ולא בהשתלת גני וכבר נתפרס הדבר .
ג”י ) כתב עוד אלו שהביאו העו! החדש, השתמשו בו רק כנקבה ואילו הזכר לקחו את הקורניש והארי”
שמשתמשי בעופות כא ואשר עליו ה מערערי על המסורת שלו כדי לקבל צבע לב לנוצות וכבר עומדי בדור
הרביעי וסומכי על אי חוששי לזרע האב שזה לא רק דיעבד ולא מחלוקת בהלכה וזה מעשה ישראל ולא מעשה גוי!
והוא ממש נגד פסק החת”ס המובא בפתחי תשובה, אשר כאשר נתערבו זכרי שאי לה מסורת ברוב זכרי כשרי
והאפרוחי שנולדו מעורבי והכשיר החת”ס בתנאי שלא ניכר שו שינוי באפרוחי מצד זרע האב דכיו שהאב לא
השפיע כלל אי חוששי לזרע האב, אילו בדיד צבע הנוצות נשתנו מצד זרע האב ובכל זאת רוצי לסמו” שאי חוששי
לזרע האב, , ל”עכ ונדבר קוד מבחינת ההלכה אי” שהבי כבודו דברי החת ס” , ואח”כ נדבר מהמציאות שאינו כמו
שחושב כבודו .
הנה טעה בהבנת דברי החת”ס טעות גמורה, שאדרבא מבואר מדברי החת”ס שאי שו נפקא מינה אי הזכר השפיע
על צורת הולד או לא והעיקר דלפי מא דס ל” שחוששי לזרע האב הוא ג באינו ניכר כלל על הולד שאביו טמא רק
החת”ס כתב שא לא רואי בולד שו שינוי לא מסתברא שהוא צאצא של האב הטמא ורחוק הדבר שהוא צאצא של
הטמא ונתלה אותו שהוא מהרוב שהאבות הטהורי עיי”ש מפורש בדבריו הקדושי [, וכבר כתב מר שבט הלוי שהיתר
ג
זה לא שיי” בהעופות מבתי החרושת ונתבאר היטב בקונטרס מסורת טהרת עופות אבל סברתו שחשב שכשאי האב ניכר
בולד אינו אוסר בזה אדרבא דעת החת”ס איפכא וכמוש כ” ..].
ובעני מה שכתב המציאות מה שעשו “אלו שהביא את העו! החדש ” כל מה שכתב פשוט לא נכו במציאות וא
ירצה להתעניי באמת ובתמי יוכל לדעת הכל כי אי שו סודות רק כבר כתבתי שלא רצה כבודו לדעת ולשמוע . ועכ”פ
מדובר בתרנגול מאזור ברקל נקי ג מצד האב וג מצד הא .
) ד”י עוד כתב “: ג ידוע הנאמר בגמרא נאמ הצייד לומר עו! זה התיר לי רבי הצייד, וכתב הש , “” אבל אינו נאמ
לומר עו! זה התיר לי רבי החכ, , ל”עכ ונתכוו כבודו להביא שאי נאמנות לאלו שמעידי מפי גדולי הדור על כשרות
התרנגול הרגיל בכל תפוצות ישראל מפני שמעידי מפי חכ ולא מפי צייד, אבל אוה טעות חמורה וראה רק תחילת
דברי הש “” ובש”” כתוב ההיפ” הגמור ממה שחשב שבהמש” כתב ומ”מ א ת”ח מעיד על עו! שמקובל הוא שטהור
ובפרט האידנא שאי לנו צייד אלא מסורת, הרי להדיא שהת”ח מעיד על המסורת, ועיי ש” בפרמ”ג שכתב שכשמעיד מפי
חכ אפשר שהחכ סומ” על סימני בלבד אבל כשחכ מעיד על מסורת פשיטא שנאמ .
) ו”ט עוד כתב והנה גברא המבקש עילו שמו הנה כבר נתפרס שמו ומדבר דברי הבלי הרבה ותמוה היכ הגברא
רבא דידי .’
) ז”ט עוד כתב “: לפני מאה ושלושי וחמש שני פרסמו כי ההעדפה בעו! ברקל הוא בגלל הביצי העגולות שהוא
מטיל , ” הנה הגברא רבא לא יודע להבי דברי פשוטי שכתוב בספריה כי יש, בי הביצי שה כד חד ב’ סוגי אחד
שמתחיל להשתפע ממש מלמטה והוא בשפוע עד למעלה והב’ שלמטה ה כעיגול ואח”כ לאחר כשליש ביצה לער”
מתחיל השיפוע ונעשה חד, והרבה פעמי הביצה שמתחלת להתשפע בכשליש הביצה היא יותר חדה בסו! מאשר
הביצי שמשופעי מלמטה וכ” הוא הברקל שיש לו יותר חלבו כי השפוע אינו מתיל מלמטה ממש אבל הוא בצורת כד
חד הטוב ביותר וכבר בדקנו עשרות אלפי ביצי של ברקל טהור והוא כד חד הטוב ביותר .
) ז”י כתב עוד בש הגברא רבא בש כתבי הגויי שיש ברקל חדש מלפני יותר ממאה שנה שהרכיבו אותו, ולא
ברור כלל למה הביאו כא שאי אנו מתעסקי בעו! מורכב שניכר לעי כל אלא בברקל שהי’ מצוי בכל האזור והוא
הברקל הטהור בצורת העופות שאכלו כל ישראל במושבות כמוש .נ”
ח”י ) עוד כתב “: בנוס! יש ספרות על כמה הכלאות שהברקל “ס עבר , כבר נתבאר היטיב בקונטרס מסורת טהרת
עופות שכל כתבי עכו”מ היו ידועי לעסקני ולרבני ודקדקו להביא ברקל בלא ערבוב ועי’ בארוכה בקונטרס מסורת
טהרת עופות .
ט”י ) עוד כתב “: מבואר בפרי מגדי שפ”ד סק”ב שבמקו שיש מסורת לאיסור לא תועיל שו מסורת להיתר
ואפילו מאה עדי והנה העיד השו”ב ברקובי# כי לפני כ’ 20 שנה אמר לו חבירו שוחט מבוגר שהברקל מקובל העו!
טמא וכ שמעתי מכ”ק בש שני שוחטי ותיקי שהעו! הזה מקובל כעו! טמא ” הנה כל דבריו כא איני מתחיל להבי
שהמדובר בפרמ”ג הוא שיש מקו שש מקובל שש יש מסורת על עו! שהוא אסור אבל לא על שוחטי שאומרי
ששמעו שזה עו! טמא ויש עשרות שוחטי שמעידי שכא יש על זה מסורת ופליאה על כבודו אי” הבי דברי הפרמ ,ג”
ובפרט שכבר נתפרס שהשוחט ברקובי# כתב פע כ” ופע כ” וכל עצ הדבר שיש מסורת של טמא על ברקל הרי
נראה לכל שהוא שקר כי מי מהשוחטי ידע מהש ברקל שהרי אינו אלא התרנגול הרגיל אצל כל ישראל במושבת
“וא כ ה מעידי שכל ישראל לדורות אכלו עופות טמאי וניכר שהכל שקר .
) כ עוד כתב “: ג ידוע אשר גדולי עול חששו מצבע כעי שחרות במקור ושינוי בצבע הרגלי, עני זה של שחרות
ברגלי אינו נכו ה איני שחורי ה כהי בכל העופות בפולי בליטא בהונגרי’ ובכל המקומות שכל העופות
הצבועניי רגליה ג”כ כהי וזה מפורס מאד ובכל ספרי העופות כתוב כ. והרגלי הבהירות כולל הצהובות ה
מהעופות מהמזרח הרחוק שאינ במסורת או מהלגהור שהוא מאירופא ויש לו רגליי בהירות וכ”ז דברי מפורסמי
שהכהות ברגלי הוא מחמת כהות העו! שהרגלי תלויי בעו! כהה או עו! בהיר .
ומה שכתב שחששו מצבע רגליי או מקור כעי שחור יש ב’ טעויות הא’ שמדבור בשחור ממש וג שהמדובר
באווזות ולא דיברו בתרנגולי ולמעשה כא אי לא מקור שחור ולא רגליי שחורות .
א”כ ) בעני חולק את רגליו כבר נתפרס מהגרש”י הירש והגר א” ברנסדורפר שהעופות בבית המטבחיי עומדי
בדיוק כמו הברקיל ואינו נקרא חולק את רגליו כמו שמצור! כא המכתב שכתבנו כבר .
וכל בר דעת מבי שא”א לאכול מפאבריק שמייצר עופות ככל העולה על רוחו ומה מעלה כבודו על הדעת שהגויי
למדו סי “פ’ ב בשו ע” יור ד” ונוהגי ע”פ זה וכידוע שיש ג אנשי שמכחישי שהי’ שואה כ הדבר הברור הזה שיש
פאבריק שעושה ככל העולה על רוחו ויבוא מא דהוא להכחיש ולומר שה משתמשי רק בעופות שבמסורת וכבר
נתבאר בארוכה אמיתת הדברי בקונטרס מסורת טהרת עופות, ואדרבא א יש לכבודו דברי להביננו אשמח לשמוע .
סו! דבר אינני מבי דבריו כלל, ואולי יאות להבינני ואפשר ששמע שהטעו את כבודו בי דע הדברי לאשור
“כ ז כתבתי בחפזי
ועוד חזו למועד
יחזקא ל הכה קפל

It's only fair to share...Share on LinkedIn0Share on Facebook0Tweet about this on Twitter0Share on Google+0